<h1>ארחות חיים הלכ' טומאה סימן ג'</h1>
<h2>דף כז:</h2>
ואלו המטמאין באהל. נשברה מפרקתו ורוב בשר עמה. קרעו כדג מגבו. וכזית מן המת. והנפל אע"פ שלא נתקשרו אבריו בגידין מטמא כאדם גדול. וכזית נצל פי' בשר נמוח ונקרש ואם אינו נקרש אינו מטמא בידוע שלא בא מן הבשר. ומלא תרווד רקב וזה אינו מצוי בינינו שלא יכול להיות אלא בנקבר ערום באבן השיש. והשדרה והגולגולת ואבר מן החי ואבר מן המת שיש (לו) עליו בשר כראוי. ורוב בנינו פי' רוב בנין בגובה האדם שתי שוקיו וירך אחת. ורוב מנינו מאה וחמשה ועשרים איברים. ורובע עצמות מ"מ שאין בהן לא רוב המנין או רוב הבנין. ורביעית דם. ורביעית דם תבוסה מטמא מדרבנן ואיזה דם תבוסה צלוב שדמו שותת ונמצא תחתיו רביעית דם וכל אלו מטמאין [גם] במגע ובמשא (ואין מטמאין) חוץ ממלא תרווד רקב שאינו מטמא במגע.
